עמיגור ניהול נכסים בע"מ נ' סוליקה

החלטה

בפניי תביעה לסילוק ידה של הנתבעת מן הדירה שברח' סמטת יאיר 12/21 בקריית אתא (להלן: "הדירה") וכן תביעה כספית בגין דמי שימוש ראויים אשר הועמדו על סך של 19,629 ₪, נכון למועד הגשת התביעה. היום, לטענת התובעת, עומד חובה של הנתבעת על כ-41,000 ₪.

הנתבעת הייתה בת זוגו של מר שמעון אליהו ז"ל, אשר הלך לעולמו ביום 9.8.2006.

לטענת התובעת, המתקיימת מקצבת ביטוח לאומי, עומדת לה הזכות להמשיך להתגורר בדירה כדיירת ממשיכה מכוח היותה ה"ידועה בציבור" של בן זוגה ז"ל, והיא שילמה לתובעת תשלומים, לפחות בעבר.

יש לציין, כי על פי עדותה של גב' דהן מטעם התובעת שילם מר אליהו ז"ל 296 ₪ לחודש והתחשיב שערכה התובעת התבסס על תחשיב של 795 ₪, כיוון שהנתבעת אינה זכאית להנחה.

בדיון שנערך בפניי ביום 21.10.2010 נשמעה עדותם של מר יעקב כספי חוקר מטעמה של התובעת, אשר ביקר בדירה, וכן של גב' עידית דהן אחראית אכלוס אצל התובעת.

הובהר בדיון בפניי, בצורה ברורה, כי הנתבעת לא הייתה בת זוגו של מר אליהו המנוח לא בשלוש השנים שעובר לפטירתו, המועד אשר יש בו כדי לזכותה להמשיך להתגורר בדירה, ובוודאי שלא בארבע השנים עובר לפטירה, המועד על פי הנחיות משרד השיכון.

על פי מסמכים שהנתבעת עצמה הציגה, הכרת הביטוח הלאומי בה כידועה בציבור ניתנה רק בשנת 2005.

עדותו של החוקר יעקב כספי, אודות ביקור שערך בדירה בשנת 2004, מלמדת כי באותה העת, פחות משלוש שנים לפני פטירת המנוח, לא חי עימו איש בדירה.

גב' דהן פירטה בפני בית המשפט את פעולותיה של התובעת אל מול הנתבעת, וטענה, כי חובה של הנתבעת (שכיום האמיר כאמור עד ללמעלה מ-41,000 ₪) הינו פועל יוצר של אי-תשלום משך מספר חודשים רב, תוך הכפלת כל חודש בדמי שכירות של דייר אשר איננו זכאי להנחה. (מר אליהו ז"ל, אשר היה דייר חוזי, היה זכאי כנכה למחיר המיוחד, אשר לו אין הנתבעת זכאית).

שמעתי את טענותיה של הנתבעת, אשר נמצאת כעת גם בחודש חמישי להריונה. מצבה האישי של הנתבעת, בכך אין ספק, נוגע ללב ומעורר רחמים, אך עם זאת, אין בו כדי להכשיר המשך שהות בדירה, אשר זכאי שיכון אחרים אמורים, מן הסתם, להשתכן בה.

הנתבעת לא הצליחה להוכיח כל זכות להמשך השהות בדירה, ומשכך אין מנוס מלהורות על פינויה ממנה, אם כי, לאור נסיבות התביעה ומצבה של הנתבעת, אורה על עיכוב ביצוע של 60 יום לפינוי.

באשר לחובה של הנתבעת, שמעתי את טענותיה של ב"כ התובעת ואת עדותה של הגב' דהן, אשר חזקה עליה כי פעלה בשם התובעת על פי חוק. עם זאת, אין בכוונתי לפסוק לחובת הנתבעת את מלוא הסכומים שנתבעו, ויש בדעתי לצמצם באופן ניכר.

הנתבעת אמנם לא הייתה זכאית להנחה כבן זוגה המנוח, אולם בנסיבות שנוצרו, ולאור קשייה, יהיה זה בלתי הגון לחייב אותה על פי תחשיב של 795 ₪ לחודש.

לאחר ששקלתי בדבר, החלטתי היא שיש להעמיד את חובה של הנתבעת כלפי התובעת על סך כולל של 10,000 ₪ בלבד, סכום של כמחצית מן הסכום שנתבע מלכתחילה, ויש בו כדי לבטא את דמי השימוש הראויים בנסיבות ענייננו בדירה, עד למועד פינויה.

אשר על כן אני מורה כדלקמן:

הנתבעת תפנה ותסלק ידה מן הדירה אשר בניהולה של התובעת, הנמצאת בסמטת יאיר 12/21 בקריית אתא, וזאת בתוך 60 יום ממועד מתן פסק דיני זה, כאשר על השהות עד למועד הפינוי בפעול פטורה הנתבעת מלשלם דמי שכירות נוספים.

כן תשלם הנתבעת לתובעת סך של 10,000 ₪, דמי שהות בנכס, כאשר גם סכום זה ישולם על ידי הנתבעת בתוך 60 יום, שאם לא כן יתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

הסכום שנפסק על ידי לטובת התובעת כולל בתוכו גם הוצאות משפט ששולמו על ידי התובעת.

ניתנה היום, י"ג חשון תשע"א, 21 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.